השתתפנו בסדנאות לניהול זמן וניהול עצמי שהועברו על ידי אורן בצורה נעימה, מתובלת בהומור עם תירגול ומשימות בית .
הסדנאות עזרו לנו להבדיל בין" דחוף" לבין "חשוב" וליצור סדרי עדיפויות נכונים לביצוע משימות.
להמלצה המלאה »
עליזה גולדברג, אלפא לוואל ישראל

צור עימנו קשר

שם מלא
טלפון
אימייל
הוסף תוכן להודעה +

הירשם לקבלת
המדריך לניהול אפקטיבי

שם
אימייל
אנא מלא כתובת אימייל

למה באמת אתה עובד כל כך קשה?

בשביל הכסף? בגלל המעסיקים? משום שאתה מוכשר? כי העבודה מעניקה לך משמעות?

הסופר טים קריידר כתב לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", מאמר שכותרתו מלכודת ה'עסוק'. טיעונו המרכזי היה שרובנו עובדים קשה כי זה הופך אותנו לא רק לחשובים בעיני עצמנו, אלא גם לחשובים בעיני הקולגות והבוסים. איש מעולם לא אמר לנו את זה, אבל אנחנו מרגישים שמאמץ אינטנסיבי הוא הסטנדרט, ואם לא נדאג להיות עסוקים או נעמיד פני עסוקים נוחלף במהרה במישהו שמצליח להיראות עסוק יותר מאיתנו.

האם זה גם אפקטיבי?

התשובה היא לא. אפשר להתווכח על הצורך בשעות עבודה ארוכות במקרים של חקלאים, עובדים סוציאליים או המדענים שמחפשים תרופה לסרטן. אבל לאמיתו של דבר, העבודה של רובנו לא כזאת - ושעות עבודה ארוכות לא הופכות אותה לטובה ויעילה יותר.
להפך, הן לעתים קרובות רק גורמות נזק: עשרות מחקרים הראו שכל שעת עבודה מעל 40 שעות בשבוע יעילה פחות וגורמת ליותר שגיאות ותאונות בעבודה. ככל שהעבודה דורשת יותר מחשבה, כך סף היעילות יורד אל מתחת ל־40 שעות.

לדוגמה, מחקר פיני מקיף שפורסם השנה ב"American Journal of Epidemiology", והתבסס על נתונים ארוכי שנים, הצביע על קשר הדוק בין שעות עבודה מרובות למחלות לב, ועבודה אחרת שפורסמה השנה, של חוקרים מאוניברסיטת לונדון, העלתה שאנשים שעובדים יותר מ־11 שעות ביום נמצאים בסיכון גבוה לסבול מדיכאון.

אז מה בכל זאת המינון הנכון לאפקטיביות מירבית בעבודה?

לפי דו"ח שפרסמה לפני שנתיים הגוף הבריטי רב־ההשפעה "קרן הכלכלה החדשה" (NEF), שבוע עבודה בן 21 שעות, חצי מהמקובל היום, הוא פתרון נהדר לא רק לעומס העבודה אלא גם לשלל בעיות המשנה של שוק העבודה הנוכחי: אבטלה, צריכת יתר, פליטת פחמן מוגברת, מחסור בשעות פנאי וחוסר שוויון.

קשה לומר ששבוע עבודה בן 21 שעות הוא דבר ישים בארגונך החל ממחר בבוקר. אבל, יתכן שלפחות תסיים מחר מוקדם מהרגיל ובכך תפתיע את משפחתך בהגיעך הביתה.